💼 כרטיס ביקור · business-card

🏘️

יוצאים מן החומות

שיעור של הרב יהודה טאוב

ארץ ישראל · ירושלים · תולדות היישוב · שכונות ירושלים · ניסים

על השיעור

הדיין ממרוקו שאסף 613 מעלות לארץ ישראל, השומר הבודד של נחלת שבעה, הקדחת במאה שערים, ובית הכנסת שחיכה שבע מאות שנה

  1. 🕯️ התחלה בייסורים
  2. 🏠 השכונה השנייה
  3. 🧱 נחלת שבעה ומאה שערים
  4. ✡️ שבע מאות שנה ושישה ימים
1

🕯️ התחלה בייסורים

1 כרטיסים
כרטיס 01 · פרק א׳

ארץ ישראל נקנית בייסורים

תלמידי הגר"א המשיכו לעלות גם כשרבים מהם מתו, כי האמינו שהגאולה תבוא רק מתוך בניין הארץ.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

השיעור ממשיך את סיפור יציאתה של ירושלים מן החומות. השכונה הראשונה, משכנות שאננים, נבנתה בידי משה מונטיפיורי. עכשיו מגיעים אל השכונה השנייה, שכונה ספרדית, ואחריה אל השכונה השלישית.

אבל לפני כן צריך לזכור שההתחלה הייתה קשה מאוד. אמרו חז"ל שארץ ישראל נקנית בייסורים, ומי שהתחילו את ההתחלה הרגישו זאת בגופם. מבין תלמידי הגר"א שעלו לארץ, מספר עצום, אולי כמחציתם, מתו במגפות ובצרות למיניהן. לא היו אז חיסונים, ולא הייתה רפואה כמו היום.

ובכל זאת המשיכו לעלות. למה? כי הגאון מווילנה אמר להם שאין אפשרות להביא את הגאולה כשיושבים ומחכים בחוץ לארץ. רק על ידי שנבנה את ארץ ישראל, תבוא הגאולה.

לכן הבינו שאין ברירה. עלו במסירות נפש, בלי לחשוב על עצמם, גם כשראו את חבריהם נופלים סביבם. וכל השכונות שנלמד עליהן נבנו ברוח הזאת: מתוך אמונה שכל בית חדש מחוץ לחומות הוא צעד אל הגאולה.

2

🏠 השכונה השנייה

3 כרטיסים
כרטיס 02 · פרק ב׳

הדיין שעזב את מרוקו

רבי דוד בן שמעון, דיין צעיר במרוקו, עזב את מעמדו ואת קהילתו כדי לעלות לארץ ישראל.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

גיבור השכונה השנייה הוא רבי דוד בן שמעון, הנקרא על שם ספרו "צוף דבש". הוא אהב מאוד את ארץ ישראל, ובמשך שנים רבות חלם לעלות אליה.

כבר בגיל צעיר היה דיין במרוקו. בגיל עשרים ושמונה החליט: עד כאן. אני עוזב את הכל ועולה לארץ ישראל.

כל הקהילה באה לשכנע אותו להישאר. איך יכול להיות שהרב, הדיין, יעזוב את כולם? אבל הוא השיב להם שאין לו ברירה, הוא חייב לעלות. ובסביבות שנת 1854 עלה לארץ ישראל.

באותה תקופה לא היה בירושלים ציבור מוגרבי מאורגן עם רבנים משלו. הם היו כאן כמעט לבדם. וגם העלייה לארץ הייתה אז מועטת מאוד – אחד פה, אחד שם.

כיוון שעלה רב גדול כמותו, הוא גרם לעלייה של ספרדים ובני צפון אפריקה לארץ ישראל. הוא היה חכם עצום ודיין, וכשהגיע, הקים בית כנסת לכל הספרדים מבני עדתו. עכשיו היה להם מי שפוסק, מי שדן, ומי שמנהיג. עד היום יש בית כנסת על שמו, ויש לו צאצאים שמשמשים ברבנות.

כרטיס 03 · פרק ב׳

613 מעלות לארץ ישראל

רבי דוד בן שמעון אסף מכל דברי חז"ל 613 מעלות של ארץ ישראל, כמניין המצוות.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

אחת היצירות היפות ביותר שלו היא ספר שבו אסף את כל מה שאמרו חז"ל בשבחה של ארץ ישראל. הוא עשה זאת כמניין תרי"ג מצוות: 613 מאמרים על מעלות הארץ, שנאספו מכל המדרשים ומכל המקורות.

העבודה הזאת לקחה זמן רב, ויצאה ממנה יצירה יפה מאוד. הוא קרא לה "שער החצר". את רוב כספו השקיע בהדפסת הספר, כי ההדפסה הייתה אז יקרה מאוד.

לפני כמה שנים החליט מכון "תורה והארץ" להוציא את הספר במהדורה חדשה ומפוארת, בשני כרכים גדולים בגודל של גמרא, עם הסכמות רבות מגדולי ישראל. הרב אמר שזה אחד הספרים היפים ביותר למי שרוצה להתעורר על מעלת ארץ ישראל.

והרב קרא את המעלה הראשונה בספר: מי שיש לו קרקע בארץ ישראל, נחשב לו כאילו קנה חלק בעולם הבא. ומביא לכך רמז מן הפסוק: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'". "שבתי בבית ה'" – זו ארץ ישראל. ועל ידי זה זוכים "לחזות בנועם ה'" בעולם הבא.

כרטיס 04 · פרק ב׳

שכונה לעניי העדה

רבי דוד בן שמעון אסף כסף ובנה מחוץ לחומות את השכונה השנייה, "מחנה ישראל", בעיקר עבור העניים.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

אבל עיקר עיסוקו של רבי דוד בן שמעון היה בעזרה לעניי ירושלים, ובעיקר לעניי עדתו. הוא החליט שצריך לבנות שכונה חדשה, שבה יוכלו העניים לגור בזול, במחיר שיוכלו לעמוד בו.

זה לא היה פשוט. בשביל זה צריך הרבה מאוד כסף. הוא אסף, שלח שליחים, ובסופו של דבר בנה את השכונה השנייה מחוץ לחומות: שכונת "מחנה ישראל".

השכונה הזאת אינה מה שמכונה היום "מחנה ישראל". לפי מה שהוזכר בשיעור, היא שכנה באזור ממילא של היום. השכונה נקראה בשמות שונים, וערביי המקום קראו לה "שכונת המוגרבים", על שם בני מרוקו שגרו בה.

היא נבנתה לא הרבה אחרי השכונה של מונטיפיורי, והייתה מיועדת בעיקר לעניים שלא היה להם כסף. כך, אותו דיין שעזב את מעמדו במרוקו, לא הסתפק בכך שעלה בעצמו. הוא דאג שגם העניים יוכלו לחיות כאן בכבוד.

3

🧱 נחלת שבעה ומאה שערים

4 כרטיסים
כרטיס 05 · פרק ג׳

צפיפות בתוך החומות

בעיר העתיקה כבר גרו כעשרת אלפים יהודים בצפיפות, ובכל זאת היציאה מן החומות דרשה אומץ גדול.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

השכונה השלישית נחשבת לפריצה הגדולה מחוץ לחומות, אף שכבר היו לפניה כמה בתים. היא נבנתה בידי רבי יוסף ריבלין, שנקרא בפי כול "בונה השכונות" ו"בונה ירושלים". השכונה הראשונה שבנה הייתה נחלת שבעה, ומשם התחילה הבנייה הגדולה של ירושלים. ממנה התחילו כל ה"נחלות", וכל השאר רץ אחריה.

באותה תקופה כבר גרו בעיר העתיקה כעשרת אלפים יהודים. כמה אפשר להכניס בין החומות? הצפיפות הייתה גדולה, והמחירים גבוהים מאוד. השכונות שנבנו קודם לכן מחוץ לחומות היו קטנות. במשכנות שאננים, למשל, גרו כשמונים משפחות בלבד. זה לא פתרון לעשרת אלפים.

רבי יוסף ריבלין דיבר הרבה, שוב ושוב, על כך שחייבים לצאת. ומסופר שאפילו בשעת אירוסיו התנה עם כלתו שהם הולכים לגור מחוץ לחומות. הרב אמר שאינו יודע אם התלהבה מכך, אבל היא הסכימה.

והיציאה הזאת לא הייתה פשוטה כלל. מחוץ לחומות לא הייתה שום הגנה, והסכנה הייתה ממשית.

כרטיס 06 · פרק ג׳

השומר הבודד והרימון

רבי יוסף ריבלין נשאר לבדו בלילות בשכונה החדשה, וניצל באורח פלא כשהוציא רימון לברך עליו.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

שבעה אנשים יצאו לבנות את השכונה החדשה. ביום היו בונים, ובלילה חוזרים לתוך החומות. אבל אז אמרו: אם כך נמשיך, יום אחד יבואו הערבים ויהרסו את מה שבנינו. מישהו חייב להישאר בלילות.

החליטו לעשות גורל, שבכל לילה יישאר מישהו אחר. אבל אף אחד לא הסכים להישאר. ראה רבי יוסף ריבלין שכך, והחליט שהוא עצמו יישאר. וכך היה: לילה אחר לילה נשאר לבד.

יום אחד הגיע ערבי עם סכין. רבי יוסף הבין שעוד רגע מגיע המוות. היה לו תמיד בכיס שקית עם פרי, כדי שיהיה לו מה לאכול אם ירעב בלילה. אמר בלבו: לפני שאני נפרד מן העולם, אברך לפחות ברכת "בורא פרי העץ". הכניס את ידו לכיס והוציא רימון.

הערבי ראה את הרימון בידו, נבהל – כנראה חשב שזה רימון של מלחמה – וברח. כך ניצל.

אבל הסכנות לא נגמרו. פעם אחרת פרץ שודד ושדד את אשתו, והבהלה הייתה גדולה כל כך שבריאותה נפגעה, וכעבור זמן היא נפטרה. ובכל זאת, למרות הכל, לא התייאש והמשיך לגור במקום.

כרטיס 07 · פרק ג׳

שלושים ושניים חודשים לבד

במשך כמעט שלוש שנים גר רבי יוסף ריבלין לבדו, עד שהצטרפו אליו לאט לאט עוד ועוד יהודים.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

במשך שלושים ושניים חודשים – כמעט שלוש שנים – גר רבי יוסף ריבלין לבדו בשכונה. רק אחר כך התחילו להצטרף אליו: עוד אחד, ועוד אחד, ועוד יהודים, עד שהשכונה גדלה, וברוך ה' גרו בה כבר יהודים רבים.

מעניין לציין שהשכונות נבנו לאורך דרך יפו, בגלל הצורך בביטחון. לגור ליד הדרך הראשית היה בטוח יותר מאשר להתרחק אל השטחים הפתוחים.

רבי יוסף ריבלין הלך, כמובן, בדרכם של תלמידי הגר"א, ושאב מן היסוד שהזכרנו בתחילה, היסוד שבזכותו המשיכו לעלות גם בשנות המגפות הקשות: הגאולה תבוא רק על ידי בניין הארץ. ולכן לא הסתפק בשכונה אחת. אחרי נחלת שבעה המשיך ובנה עוד שכונות.

יש כאן לימוד גדול: לפעמים אדם אחד, שמוכן להיות הראשון ולשאת בבדידות ובסכנה, פותח את הדרך לאלפים. אף אחד לא רצה להישאר בלילה הראשון. אבל מי שנשאר, הוא שבנה את ירושלים החדשה.

כרטיס 08 · פרק ג׳

מאה שערים והקדחת

שכונת מאה שערים כמעט ננטשה בגלל הקדחת, וניצלה אחרי תפילה ומציאת דרך לייבש את המים העומדים.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

השכונה הבאה הייתה מאה שערים. למה נקראה כך? היו לכך שני טעמים. ראשית, בהתחלה הצטרפו אל הקבוצה כמאה אנשים. ושנית, חנוכת הבית הייתה בשבוע של פרשת תולדות, שבה נאמר על יצחק: "וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים". ובסוף, הרב הוסיף, הם היו אפילו יותר ממאה: מאה ושבעה עשר איש, שהתחייבו לתת כסף להמשך הבנייה.

והפעם לא הערבים היו הסכנה. ליד השכונה היו מים גלויים, מים עומדים. ומשם הגיעה הקדחת. האנשים התחילו למות זה אחר זה, והמצב היה נורא. כולם התכוננו לברוח, ונראה היה שהשכונה עומדת להינטש.

אז הלכו הרבנים להתפלל במבנה עתיק ועגול, שעל פי המסורת נקרא "שערי ירושלים". הרב אמר שאינו יודע על איזה מבנה מדובר. הם התפללו: ריבונו של עולם, האם חלילה נגזר עלינו שנצטרך לנטוש את המקום בגלל הקשיים?

והתפילה עזרה. נמצא רעיון, והם הצליחו לייבש באופן כלשהו את הביצה. הקדחת נעלמה, והשכונה ניצלה. ואחרי שנבנו השכונות האלה, החלה כל ארץ ישראל להיבנות: פתח תקווה ועוד מקומות. אפשר לראות ממש איך אחרי שבונים את ירושלים, נבנית כל הארץ.

4

✡️ שבע מאות שנה ושישה ימים

4 כרטיסים
כרטיס 09 · פרק ד׳

בית הכנסת של הרמב"ן

בית הכנסת שבנה הרמב"ן נחרב, ונבנה מחדש מיד אחרי ששת הימים – שבע מאות שנה אחרי שנבנה.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

הרב הצביע על הבדל גדול בין הדורות. במאות השנים הראשונות, כל מה שבנו יהודים בארץ ישראל נחרב. דוגמה לכך היא בית הכנסת שבנה הרמב"ן בירושלים, כשעלה לארץ.

הערבים החריבו אותו, והמקום היה חרב שנים רבות מאוד. הם לא נתנו לבנות אותו מחדש. אחר כך המקום אף הפך לבית מלאכה. לפני כמאה וחמישים שנה זיהה חוקר אחד, לפי עמודי שיש ושרידים אחרים, שזה המקום של בית הכנסת של הרמב"ן. אבל עדיין לא היה היתר לבנות.

ורק אחרי מלחמת ששת הימים נבנה בית הכנסת מחדש. וזה היה הדבר הראשון שבנו לאחר שחרור העיר העתיקה, עוד לפני כל השאר. למה דווקא הוא? כי יצא בחשבון שהרמב"ן עלה לארץ ובנה את בית הכנסת בשנת ה'כ"ז, ושחרור העיר העתיקה היה בשנת תשכ"ז. בדיוק שבע מאות שנה.

הבונים רצו לציין את זה: שבע מאות שנה לרמב"ן. וכך היה בית הכנסת של הרמב"ן לבית הכנסת הראשון שקם מחדש בירושלים המשוחררת.

כרטיס 10 · פרק ד׳

שישה ימים

מלחמת ששת הימים פרצה בשבוע השישי של ספירת העומר, ונסתיימה בניצחון בתוך שישה ימים.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

על מלחמת ששת הימים הרב סיים בכמה דברים על הניסים. המלחמה פרצה בשבוע השישי של ספירת העומר. הרב הוסיף רמז: היום שבו פרצה המלחמה יוצא "יסוד שביסוד" בספירה, והמלחמה עצמה נמשכה שישה ימים.

הרב ציין שבהיסטוריה הכתובה, לפחות כפי שהוא יודע, קשה מאוד למצוא מלחמה שנגמרה בניצחון כזה בתוך שישה ימים. מלחמה אינה דבר קטן. נכנסים לשטח של אויב כדי לכבוש אותו, וזה לוקח זמן רב. גם מעצמות גדולות נלחמו חודשים ושנים.

וגם במלחמות של ישראל לאורך ההיסטוריה זה לא היה כך. יהושע בן נון כבש את ארץ ישראל, ולפי המסורת זה לקח שבע שנים. החשמונאים ניצחו את היוונים, אבל לא ביום אחד ולא בחודש אחד, אלא במשך שנים.

ואילו כאן, הכל נגמר בשישה ימים. את רמת הגולן כבשו ביום האחרון. במשך עשרים שנה בנו שם בונקרים, וכל בונקר כזה דורש זמן רב לכבוש אותו. איך גומרים את כל זה ביום אחד? זה דבר שקשה מאוד לתפוס בשכל.

כרטיס 11 · פרק ד׳

"אין לי מה ללמד"

מרצה למלחמות דילג על ששת הימים, כי אמר שאין מה ללמד על מלחמה שבה אלוקים נלחם.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

הרב סיפר סיפור ששמע מאדם שהיה שם. סטודנט יהודי למד באוניברסיטה בארצות הברית, במגמה שעוסקת במלחמות. לומדים שם איך מנצחים: מה הטקטיקה, מה האסטרטגיה, למה צד אחד ניצח והשני הפסיד.

באחד הקורסים עבר המרצה על כל המלחמות של מאה השנים האחרונות. מי נלחם נגד מי, ולמה ניצח. כשהגיע לשנת 1948 – דילג. כשהגיע לשנת 1967 – דילג שוב על מלחמת ששת הימים.

הסטודנט לא יכול היה להתאפק. אחרי השיעור ניגש למרצה ושאל: הרי ב-1967 הייתה מלחמה גדולה, שכל העולם מכיר. איך אפשר לדלג עליה? אולי חשד שהמרצה שונא יהודים.

אמר לו המרצה: תשמע, אני מלמד מלחמות שבהן מדינה נלחמה, ויש בהן טקטיקה שאפשר ללמוד. אבל מה אלמד על מלחמה שבה אלוקים נלחם? אין לי מה ללמד.

הסטודנט, שלא היה שומר מצוות באותו זמן, לקח את הדברים מאוד ללב. המרצה יודע שאלוקים נלחם בשביל היהודים, ואני לא יודע את זה? הדבר נכנס עמוק ללבו. הוא החליט לעלות לארץ ישראל, ובארץ התחזק וחזר בתשובה. ואת הסיפור הזה סיפר פעמים רבות.

כרטיס 12 · פרק ד׳

המטוסים שלא נראו

מלך ירדן שאל את מגדל הפיקוח אם מטוסים מצריים בדרך, והמשקיף ראה מטוסים בלי לדעת של מי הם.

יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב

ועוד סיפור, שהתפרסם רק אחרי הסכם השלום עם ירדן, כשהירדנים עצמם סיפרו אותו. בתחילת המלחמה התקשר נאצר, שליט מצרים, אל חוסיין, מלך ירדן, ואמר לו: הצטרף למלחמה. המטוסים שלי כבר מפציצים את תל אביב, אנחנו כובשים את כל הארץ.

חוסיין לא ידע אם להאמין לו. הוא החליט להתקשר בעצמו למגדל הפיקוח ולשאול: האם באמת יש מטוסים מצריים בדרך? המלך יכול להתקשר לכל מקום, אבל אי אפשר להתקשר אליו בחזרה.

המשקיף הסתכל, ואמר: כן, אני רואה מטוסים רבים מאוד מגיעים, להקה ענקית, ואף אחד לא עוצר אותם. חוסיין שמע, וניתק.

כעבור שניות ספורות התברר למשקיף מה קרה. המטוסים של ישראל טסו נמוך מאוד, בגובה העצים, כדי שהמכ"ם לא יגלה אותם. הוא ראה מטוסים, אבל הם היו בדרך חזרה מן ההפצצה. אילו חוסיין היה מתקשר דקה אחר כך, היה המשקיף רואה את סימני המטוסים ומבין שהם ישראליים. אבל המלך כבר ניתק, ואי אפשר היה להתקשר אליו.

חוסיין, שחשב שהמצרים מנצחים, אמר לחייליו להצטרף. וכך נפתחה המלחמה בירושלים, ובסופה זכינו לשחרר את העיר העתיקה. ניסים ונפלאות שעשה לנו ה'. וכדאי לזכור אותם, ולהודות עליהם, בכל פעם שאנו מגיעים אל העיר העתיקה ואל הכותל.

כרטיס לארנק · מתוך השיעור

מתוך כרטיס 12
ניסים ונפלאות שעשה לנו ה'. וכדאי לזכור אותם, ולהודות עליהם, בכל פעם שאנו מגיעים אל העיר העתיקה ואל הכותל.
יוצאים מן החומותהרב יהודה טאוב
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה